רצינו לבדוק  מה חושבים בני הנוער בסיכון על ההתנדבות ועל פרוייקט המעורבות החברתית ומהם הקשיים הכרוכים ביציאה להתנדבות מבחינתם וגילינו כי כל אדם ואדם באשר הוא יכול ומסוגל לעזור ולתת מעצמו לאחר.הגענו לבית ספר "דעת משה", תיכון טכנולוגי דתי במרכז תל אביב, הנותן מענה לתלמידים שנשרו ממסגרות אחרות ודוגל בכך שחשוב לעזור לאחר, " חיוך הוא קו עקום שמיישר הכל", כך נכתב על קירות בית הספר.

שוחחנו בבית הספר עם המנהל, ארז זאדה, הרכז החברתי, שלומי כהן והתלמידים רועי ואפטמו במטרה לשמוע את דעותיהם בנושא ההתנדבות ובנושא פרויקט המעורבות חברתית. כאשר שאלנו אותם מה דעתם על פרוייקט המעורבות החברתית קיבלנו תשובות שונות ומגוונות.

תלמיד אחד הביע תמיכה בפרויקט, הוא אמר שזה פרויקט חשוב שפותח לתלמיד כיוונים שונים חוץ מבגרויות ומתכונות וטען שכשהוא תורם הוא מרגיש שזה עוזר לו ברמה האישית וזה גורם לו להרגשה טובה.  השני הסכים עם כך, אך אמר שהוא לא רואה לנכון שהפרויקט בתיכון הוא חובה. הוא טען שזה גורם לילדים לשנוא את ההתנדבות ובכך הם לא ירצו לתת מעצמם לסביבה. למרות זאת , הם השיבו כי אכן ההתנדבות היא דבר חשוב ומשמעותי מבחינתם. התלמידים השיבו כי למרות הלחץ והעומס בלימודיהם חשוב להתנדב והם רואים בהתנדבות חשיבות רבה.

הרכז החברתי, שלומי, ענה שלדעתו זה פרויקט ייחודי וחשוב שתורם רבות לבני הנוער, מביא אותם למחשבות ומסקנות שלולא ההתנדבות הם לא היו מגיעים אליה. " ההתנדבות היא זו שגרמה לו להרגיש רצוי וחשוב" אמר שלומי.

לאור דבריהם של התלמידים ושל הרכז החברתי שלומי, גילינו כי גם בני נוער בסיכון שמצבם לא קל כתוצאה מעומס בלימודים וממצבם הסוציו אקונומי יכולים להקדיש זמן ולצאת להתנדבות ולעזור לאחרים. הגענו למסקנה כי כל אדם ואדם באשר הוא יכול ומסוגל לתרום וזהו דבר חשוב ומשמעותי מאוד.