שירות לאומי בחוק

בעבודתי אני עוסקת בנושא השירות הלאומי. שירות לאומי הוא תחלופה למי שאינו משרת שירות צבאי מכל מיני סיבות; מטעמי דת, בריאות או מצפון ורוצה לתרום למדינה על אף אלה.
בחנתי את סוגיית החוקיות של העניין, בדקתי האם ומתי נחקק חוק בנושא ומה הוא כולל, מהי הגדרתו ואיך הוא בעצם מתבצע.
בחרתי בנושא זה כי אני מעוניינת לחקור עליו לעומק שכן אני מיועדת לשרת שירות לאומי באורך של שנתיים לאחר שאסיים את בית הספר. חשוב לי לדעת עוד על הנושא כי מלבד החיבור שלי אליו, אני מרגישה צורך להתעניין יותר במשהו שהולך להיות חלק גדול מחיי בקרוב מאוד.

בתאריך 14.03.14 נחקק חוק שירות לאומי-אזרחי לאחר שנים שלא היה מעוגן בחוק. החוק עבר במליאה ברוב של 40 לעומת 12 שהתנגדו ונמנע אחד.
חוק זה מגדיר את הפעילות של השירות הלאומי-אזרחי החוק מגדיר את סוגי הפעילויות, מקומות השירות, תנאי השירות של המשרתים, גופים המוסמכים לטפל במשרתים, ועוד. מטרתו היא לרכז ולקבוע כללים להסדרת השירות הלאומי, תוך שמירה זכויות המתנדבים.  
במסגרת חקיקתו הוקמה רשות השירות הלאומי-אזרחי האחראית על הפעלה ויישום של חוק זה וגם תוקנו והותאמו גם סעיפים בחוק הביטוח הלאומי שעסקו במשרתי השירות הלאומי-אזרחי .

שירות לאומי הנו שירות התנדבותי בו תורמים צעירים וצעירות מזמנם וממרצם לתועלת החברה.
על פי חוק השירות הלאומי, כל אזרח אשר קיבל פטור משירות צבאי, יכול להתנדב לשירות הלאומי. בתוך אוכלוסייה זו נכללים: גברים, נשים, יהודים, ערבים, חילוניים ודתיים ופטורי גיוס מכל סיבה שהיא.

השירות מתבצע בהתנדבות במסגרת רשות ציבורית, מוסד ציבורי, חברה לתועלת הציבור, עמותה או משרד ממשלתי. גופים אלו רשאים להפעיל מתנדבי שירות לאומי שלא למטרת רווח ואשר הופנו אליו ע"י גוף מוכר. המתנדב מסייע לעובדי הארגון, אך אינו ממלא את מקומם.
משך השירות הלאומי יכול להיות שנה אחת, או שנתיים. בכדי לקבל את הטבות חוק חיילים משוחררים, קובע החוק כי יש לשרת מינימום שנה אחת מלאה (12 חודשים).
השירות הלאומי אינו מופעל  על ידי רשויות המדינה, אלא על ידי עמותות שהוסמכו לכך על ידי משרד ראש הממשלה (גוף מוכר). המדינה מפעילה סמכויות פיקוח ותכנון אסטרטגי מקיף לכל נושא השירות, באמצעות מנהלת השירות האזרחי-לאומי.

במהלך השירות הלאומי מקבל המתנדב דמי כלכלה כקבוע בחוק. עם תום השירות הלאומי זכאי המתנדב להטבות על-פי חוק קליטת חיילים משוחררים, בדומה להטבות הניתנות למי ששירת בצה"ל בתפקיד עורפי. מתנדבי השירות הלאומי זכאים לנסיעות חינם בכל אמצעי התחבורה הציבורית.

השירות נעשה בישראל, (אלא אם האחראי אישר לבקשת גוף מוכר לאשר עשיית שירות בתחום החינוך ועידוד העלייה כולו או חלקו מחוץ לישראל בנסיבות ובתנאים מסוימים).
המתנדבות בשירות מסייעות לעובדי המפעיל, אך אינן ממלאות את מקומם (אלא במקרים חריגים, ובאישור מנומק ובכתב של האחראי או מי שהסמיך לכך). אין להטיל עליהן אחריות של בעל מקצוע.
השירות, בעיקרו, אינו לביצוע עבודות ניקיון, אך אין בהוראה זו מניעת שילוב המתנדבת בתורנויות שנוטלים בהן חלק גם עובדי המפעיל או חברי התאגיד.
השירות יכול להיות לביצוע מטלות שעיקרן שירותי מזכירות במקרים מיוחדים בלבד שקיימת בהם לדעת האחראי תועלת ציבורית בשילוב המתנדבת במסגרת השירות הלאומי.

השירות הלאומי הינו שירות בהתנדבות, לפיכך רשאים המתנדבים להפסיק את השירות בכל עת בכפוף לכך שהתקופה ששירתו עשויה שלא להיחשב כשירות לאומי, או עשויה שלא לזכות אותם בזכויות המגיעות לבני ובנות השירות הלאומי.
רשאי להתנדב לשירות הלאומי רק מי שקיבל פטור משירות צבאי, או מי שלא נקרא כלל לשירות צבאי. הגוף המוכר חייב לוודא כי למתנדבים ישנו פטור מצה"ל.
קיים דגש שאוסר על השירות הלאומי להוות מקור לרווח, שכן כל מהותו הוא שירות התנדבותי לחלוטין. ( בת שירות איננה יכולה להיות מועסקת בחנות, מכבסה, מפעל או בכל פעילות אחרת שהינה רווחית למעסיק.)

לסיכום, שירות לאומי הוא שירות התנדבותי בו תורמים צעירים וצעירות מזמנם וממרצם לתועלת החברה. על פי חוק השירות הלאומי, כל אזרח אשר קיבל פטור משירות צבאי, יכול להתנדב לשירות הלאומי. בתוך אוכלוסייה זו נכללים: גברים, נשים, יהודים, ערבים, חילוניים ודתיים ופטורי גיוס מכל סיבה שהיא. בתאריך 14.03.14 נחקק החוק לשירות לאומי-אזרחי לאחר שנים שלא היה מעוגן בחוק. השירות מתבצע בהתנדבות במסגרת רשות ציבורית, מוסד ציבורי, חברה לתועלת הציבור, עמותה או משרד ממשלתי ומטרתו היא לרכז ולקבוע כללים להסדרת השירות הלאומי, תוך שמירה זכויות המתנדבים. על השירות הלאומי נאסר להוות מקור לרווח, שכן כל מהותו הוא שירות התנדבותי לחלוטין.