התנדבות בני נוער בחברה האזרחית בארץ ותרומתה
עבודתי עוסקת בהתנדבות בני נוער בחברה האזרחית בארץ ובעולם וכיצד היא תורמת לה ולמתנדב עצמו. השאלה שהתעסקתי בה היתה כיצד מתנהל תחום ההתנדבות במגזרים השונים בישראל, האם ההתנדבות מפותחת יותר במגזר היהודי מבשאר המגזרים, ומה אנשים חושבים על ההתנדבות, תרומתה וחשיבותה.
הסיבה שבחרתי בנושא הזה היא בגלל שסיקרן אותי לדעת מה הן ההשלכות להתנדבות והאם ניתן לראות אותם ברמת ההתפתחות האישית של הנער המתנדב וכן מה קורה בקבוצות שונות בחברה הישראלית בתחום הזה, האם מודעים גם שם לעניין ההתנדבות. במגזר היהודי ישנה מודעות למעורבות החברתית ואף קיים פרוייקט כזה בתיכונים ורציתי לבדוק מה רמת המודעות במגזרים אחרים. בסקירה בחנתי את התחום במגזר הערבי-ישראלי בהשוואה למגזר היהודי.
במחקרים על התנדבות בני נוער בארץ ובעולם עולה כי התנדבות היא חוויה מיטיבה ובעלת השלכות התפתחותיות משמעותיות על מתבגרים. בר, ארנון וא. בר אילן מצאו כי בני נוער מתנדבים חווים תחושה גבוהה יותר של אושר, הם אופטימיים יותר ובעלי ביטחון עצמי רב יותר מבני גילם שאינם מתנדבים. עוד נמצא כי בני נוער מתנדבים נתונים פחות לסכנת הידרדרות להתנהגויות מסכנות. כגון: שימוש בסמים, אלימות או התנהגות עבריינית.
בנוסף לכך, נמצאה ההתנדבות כמשפיעה על אופיים ותכונותיהם של המתנדבים. היא מקדמת את הקבלה העצמית של האדם המתנדב, את זהותו החברתית ואת הגדרת מעמדו. בנוסף, מפתחת אצל המתנדבים תכונות של אסרטיביות ורגישות יותר מאשר אצל עובדים בשכר, ומאפשרת ביטוי ופיתוח כשרונות.
ארנון מחדד ומוסיף שמתנדבים אשר לקחו חלק בתכנית התנדבות ארוכת טווח, ציינו כי הפעילות ההתנדבותית הביאה עמה מספר תועלות משמעותיות להם עצמם. החל מעלייה בביטחון העצמי, פיתוח מיומנויות עבודת צוות, הנאה, שיתוף פעולה, למידה להתפשר ולהקשיב לאחר וכלה בשיפור כישורי התקשורת הבין אישית, היכרות עם אנשים חדשים ויצירת חברויות חדשות. בהמשך מאמרו מוסיף ארנון כי ההתנדבות עשויה לתרום גם לעתיד של המתנדבים. היא מייצרת עבור המתנדב הזדמנויות לבחור אפשרויות קריירה שונות ומגוונות ולהגדיר את מידת התאמתו אליה, וכן לצבור ניסיון מעשי בתחומי ידע שונים. עוד נמצא, כי קיים מתאם חיובי בין ההתנדבות בגיל ההתבגרות לבין ההתנדבות בגיל מבוגר יותר.
בר מצא, כי יחידים המעורבים בפעילות התנדבותית הם אלימים פחות מחבריהם הדומים להם במאפיינים אחרים. יתרה מכך, ישנם שלושה צרכים אנושיים עיקריים שהתנדבות יכולה לספק: הצורך בהשתייכות, הצורך בהישגים והצורך בכוח והשפעה. מסגרת הפעילות ההתנדבותית מאפשרת חוויה חיובית ומספקת חברתית הן בבניית קשרים חברתיים והן בתרומה ממשית לקהילה שבה הם חיים. החשיבה המאפיינת את גיל ההתבגרות -חשיבה שאפשר לעשות שינוי בעולם, היא זו שמובילה את בני הנוער ליצירתיות ולאקטיביזם חברתי וייחודי.
לדעת זידאן וגאנם, התנדבות נחשבת כערך בעל חשיבות רבה ברוב החברות והדתות. בחברה הערבית מושתת ערך זה על יסודות תרבותיים ודתיים כאחד. השורשים של הכנסת אורחים ונדיבות כלפי עניים וחסרי ישע מקורה במערכת המוסר של החברה הערבית והבדואית. מערכת ערכים זו צמחה על בסיס חוסר הישע של האדם במדבר הרחב ותלותו הכמעט מוחלטת באנשים כדי לשרוד. סיפורי ימי החברה הערבית והבדואית מלאים במקרים של הכנסת אורחים ועזרה לזולת. סיוע זה נעשה בדרך כלל בקשר ישיר בין המסייע לנזקק. העזרה לנזקקים נחשבת כערך בעל חשיבות עליונה ומקור גאווה בקרב החברה הערבית עד עצם היום הזה.
ולינסון, גרון וכץ טוענים שבישראל של שנת 2006 מהווה ההתנדבות חלק מאורח חייהם של רבים שתורמים מזמנם או שמכניסים את ידם לכיס ותורמים מכספם לחזק את אלו שמזלם לא שפר עליהם או לקדם מטרות חברתיות שונות.
לעומת זאת, נאמר גם כי יש אנשים המתנגדים להתנדבות מכיון שהם מאמינים שמשרדי הממשלה צריכים לפתור את בעיות התושבים ולא המתנדבים, או שכל אדם צריך לדאוג לעצמו וגם מעט מהאנשים מנמקים זאת כי אין להם זמן.
מנדל מדגיש כי ההתנדבות היא תהליך המתאפיין בהתפתחותו ובהתבגרותו של המתנדב̈ וכן בפיתוח המסגרת שבה הוא עובד̈ ואף מעניקה לנער המתבגר אפשרות לבטא את עצמו ואת יכולותיו האישיות והחברתיות. ההתנדבות מציבה את הנער המתנדב מול מראה המבליטה את כוחו ואת חולשתו ומספקת לו דרכי התמודדות עמם. פעילות זו מאפשרת לנער המתנדב להתגבר על מכשולים ערכיים בזכות יכולותיו החברתיות, כך הוא נחלץ מבעיות ומצרות ומצליח להפיק לקחים לעתיד.
יתרה מזאת, ההתנדבות מציעה לבני הנוער גם להיות יזמים ואחראיים̈ ומניחה שהם ינסו ויטעו̈, אך יתפקדו כעצמאיים כשהם נתונים תחת מעקב של מבוגרים מקצועיים בעלי ניסיון.
פעולת ההתנדבות מסייעת לנער לגלות את החברה על כל צורותיה̈ ומאפשרת לו למלא מגוון תפקידים תחת אחריותם של בעלי משרות ומעודדת אותו לסמוך על עצמו. כמו כן, פעולות התקשורת מעשירות את ניסיונו ומעניקות לו אפשרות טובה יותר לבנות את זהותו האישית. פעולה זו עוזרת לנער המתבגר לפתח שני סוגי זהויות:
זהות חברתית: אישיותו מבטאת את ציפיות החברה ממנו עד לרמה שבה ציפייה זו מניעה את התנהגותו. זהות אישית: המאופיינת בהתנהגות חופשית בהתאם לראייה האישית של הנער המתבגר. המתנדב מבקש להוכיח לעצמו ולאחרים בסביבתו שהוא מסוגל לקבל אחריות. הוא לומד להיות יצירתי̈, לסמוך על עצמו ולבנות יחסים אנושיים בחברה. איכות ניסיונו משתבחת ומאפשרת לו לבנות זהות אישית יציבה.
במאמרו מנדל מציין כי החברה הערבית בישראל̈ שעברה משבר פוליטי̈ תרבותי וכלכלי̈ ועדיין נחשבת למיעוט במדינה, לא הצליחה לבנות כוחות מתנדבים וחברה אזרחית הולמת̈, יוזמת̈ ופעילה המסוגלת לקבל אחריות על עתידה̈ כפי שהצליחה החברה היהודית לעשות.
לדעת זולפן, חשיבותם של הארגונים ההתנדבותיים לכלכלה ולחברה הולכת וגדלה בשנים האחרונות, בארץ ובעולם כולו. בנוסף, תנועת ההתנדבות בעולם ובישראל נתפסת כבסיס איתן להתפתחות חברתית.
מאפיינים מיוחדים של החברה הישראלית, בין השאר מהיותה מורכבת מקבוצות אוכלוסייה שונות ומגוונות, מעניקים להתנדבות חשיבות בתחומים כגון גישור על פערים חברתיים ותרבותיים, קליטת עלייה, בריאות, רווחה ועוד.
לסיכום, להתנדבות השפעות חיוביות רבות על המתנדב ועל האישיות שלו. בחברה הישראלית ההתנדבות הינה חלק מאורח חייהם של רבים שתורמים מזמנם ומכספם לאחר,
לעומת זאת בחברה הערבית, למרות שזהו ערך בסיסי בתרבותם, ההתנדבות עדיין איננה ממוסדת ולא מפותחת. החברה הערבית נחשבת למיעוט בישראל ועדיין לא הצליחה לבנות כוחות מתנדבים, וחברה יוזמת ופעילה כפי שהחברה היהודית הצליחה. עם זאת, חשיבותם של הארגונים ההתנדבותיים הולכת וגדלה בשנים האחרונות, בארץ ובעולם כולו.